פסק-דין בתיק ת"א 165669-09

תביעה להחזר חיובים בסך כולל של 62,948.23 ש"ח בהם חויב התובע בגין שימוש בכרטיס דלקן.

רקע עובדתי

1.         התובע ובני משפחתו הפעילו עסק למכבסות באזור אשדוד בשם "עידן 2000" (להלן: " העסק").

              התובע התקשר ביום 3.4.2000 עם הנתבעת 1 (להלן -"דלק"), בהסכם (נספח א' לכתב התביעה), לרכישת דלקים בעזרת מערכת ממוחשבת (להלן: " הסכם הדלקן").

2.         בעקבות חתימת הסכם הדלקן, התקשר התובע עם חברת כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (להלן: " כאל"), בהסכם לפיו תבצע כאל את סליקת חיובי הדלקן.

3.         לטענת התובע, בתקופה החל מחודש יוני 2001 ועד ינואר 2003, חויב בחיובים בלתי מורשים בסך 36,599.96 ש"ח;  כן עותר התובע להשבת סכומים בסך  9,162 ש"ח ו- 10,283 ש"ח אשר שולמו לדלק במסגרת תיקי הוצל"פ 20-05216-04-4 ו- 20-04978-07-7. 

4.         אין חולק כי בחודש ספטמבר 2002, פנה התובע לכאל, בטענה לשימוש לרעה באחד מכרטיסיו וחשבונו זוכה בסך 4,335 ש"ח. 

5.         בסוף שנת 2003 הגישה דלק תביעה כנגד התובע. התובע לא התגונן וניתן כנגדו פסק דין. תיק הוצאה לפועל נפתח על סך  של 9,162 ש"ח (נספח ה1 לתצהיר התובע).

6.         בשנת 2006 הגישה דלק תביעה נוספת כנגד התובע. התובע לא התגונן וניתן כנגדו פסק דין. תיק הוצאה לפועל נפתח על סך 10,283 ש"ח (נספח ה2 לתצהיר התובע).

7.         במסגרת תיקי הוצאה לפועל, שילם התובע לדלק סך 19,445 ש"ח.

טענות התובע

8.         בבעלות העסק היו במועדים הרלוונטיים שלושה רכבים: פולקסוואגן מ.ר. 3615589, ומיצובישי L-300    מ.ר. 2955459  ו- מ.ר. 3836857. בשניים הראשונים נעשה שימוש והרכב האחרון היה מושבת.

9.         בחודש ספטמבר 2002 התברר לבנו אשר ניהל את העסק בפועל (להלן- "אסף"), כי הוצאות הדלק אינן משקפות את ההוצאות בפועל, וכי התובע מחוייב בתשלום בגין רכישת דלק סולר ושמנים אשר לא בוצעו על ידו או על ידי מי מעובדי העסק. החיובים הבלתי מורשים התבצעו לטענת התובע החל מחודש יוני 2001 ועד חודש ינואר 2003 וסכומם הנומינלי מסתכם ב-36,599.96 ש"ח.

10.        החיובים זוהו על ידי אסף, כבלתי מורשים, מכמה טעמים:

קיומם של חיובים בגין סולר אף שהתובע הפעיל רכבי בנזין  בלבד; 

קיומם של חיובים בגין שמנים אף שהתובע לא רכש שמן בתחנות דלק אלא רק במוסכים בהם טופלו הרכבים; חיובים בגין תדלוק לאותו רכב  יום אחרי יום ואף פעמיים באותו היום; ברכישות אותן ביצע התובע נרשם מספר הרכב שתודלק ואילו בחלק גדול מהחיובים הבלתי מורשים, לא נרשם מספר הרכב  אלא המספר "99-999-99";

העסק העניק שירות לבתי עסק באזור גדרה ואשדוד בלבד, רק באיזור זה נעשה שימוש ברכבים, ורכישות הדלק התבצעו תמיד באותה תחנה- "גל הראשונים" באשדוד, כך שחיובים בתחנות דלק אחרות אינם בגין רכישות שבוצעו לרכבי העסק.

11.      עם גילוי החיובים הבלתי מורשים פנה אסף לכאל, בדרישה להשבת הכספים שנגבו לטענתו שלא כדין. כאן יצויין כי, מלכתחילה טען אסף כי ביום 30/9/2002 קיבל החזר חלקי על סך 2006.99 ש"ח אותו הגדיר "זעום". בחקירתו הנגדית אישר כי הזיכוי הסתכם ב-4435.84 ש"ח (עמ' 17 שורות 14-28 וסעיף 24 לסיכומי התובע). לטענת התובע העובדה שכאל זיכתה אותו בגין חלק מהחיובים מעידה כי אכן נעשה שימוש לרעה בכרטיס.

12.       התובע לטענתו, אינו אחראי לשימוש לרעה בכרטיס,  זאת מכוח סעיף 5(ב) לחוק כרטיסי חיוב התשמ"ו- 1986 (להלן- "חוק כרטיסי חיוב") הקובע כי " הלקוח לא יהיה אחראי לשימוש לרעה בכרטיס אחרי שנמסרה הודעה".